יעקב 3:15
אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃
אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃
17אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃
13מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃
14ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃
18אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃
19כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃
20ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃
15אל תאהבו את החלד ואת דברי החלד אם יאהב איש את החלד אין בו אהבת האב׃
16כי כל אשר בחלד תאות הבשר ותאות העינים וגאות ההון איננו מן אבינו כי אם מן החלד׃
3הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃
4הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃
5או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃
13אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃
14כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃
15ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃
16אל תתעו אחי אהובי׃
5ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃
3כי באשר קנאה ומריבה ומחלקים ביניכם הלא של הבשר אתם ומתהלכים לפי דרך בני אדם׃
6אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו׃
1¶ מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃
13ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על פי הרוח׃
14הן האדם הנפשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח׃
19אלה הם הפרשים מן הצבור אנשים נפשיים ורוח אין בהם׃
3דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב׃
21]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
22]22-12[׃
23כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
4נפשו עפלה ולא ידע מאומה כי אם חלה הוא בשאלות ומחלקות מלים המביאים לידי קנאה ומריבה וגדופים וחשד רע׃
29וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃
10רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
20כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃
10ואלה מגדפים את אשר לא ידעו ובדברים אשר יבינו מחק טבעים כבהמות הסכלות בהמה ישחיתו את נפשם׃
16עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃
2בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃
31הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃
33בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
6אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃
10ונודעו בזאת בני האלהים ובני השטן כל איש אשר לא יעשה צדקה איננו מאלהים וכן כל אשר לא יאהב את אחיו׃
10מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
14אשר אלה פיהם מלא ומררות׃
47האדם הראשון מן האדמה הוא של עפר והאדם השני הוא האדון מן השמים׃
1¶ לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃
20והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
20איה חכם איה ספר איה דרש העולם הזה הלא סכל האלהים את חכמת העולם הזה׃
3בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃
7אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע׃
3כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו׃
19וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה׃