מתי 26:11
כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃
כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
6והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃
7ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃
8כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
5כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃
6ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃
7כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃
8את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃
9אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃
9כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃
10וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃
12כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃
13אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃
11כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃
20והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃
18כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד׃
41וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃
42ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃
43ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃
44כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃
22וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
13אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃
14ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
24אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
6ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין׃
45נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃
46בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃
1¶ ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃
2וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃
3ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃
4כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃
42כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
43גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃
44וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃
45אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃
3ופניתם אל הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד שם או שב פה מתחת להדם רגלי׃
6ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃
7ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃
40והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃
21ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃
35כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃
36ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃
30ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד׃
41אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃
34ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃
6ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃
21ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃
34תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
42ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃