יוחנן 12:5
מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃
7ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃
8ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃
9כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃
10וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃
11כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃
12כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃
13אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃
14וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃
15ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃
2ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
3ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃
4ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃
5כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃
6ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃
7כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃
8את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃
9אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃
10ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃
11והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
6והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃
7ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃
8כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
3ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃
4ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃
28ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃
29כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃
41וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃
42ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃
43ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃
12ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃
13ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר׃
2היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
3וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃
46בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃
47]74-64[׃
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
5וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃
9אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃
7ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃
6ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃
1¶ ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃
5ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃
25ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃
26ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃
47עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃
37והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃
20ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
37גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃