במדבר 30:16
אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃
אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃
4ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃
5ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃
6ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃
9ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃
15ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃
28כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו׃
29ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו׃
30לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו׃
14ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים׃
15ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה׃
16ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה׃
17והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר׃
18ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו׃
19וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו׃
20ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער׃
21והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃
16וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃
17אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃
6זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים׃
12ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
13ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
8וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו׃
8ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃
9ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃
10ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃
11ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃
15ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃
3ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך׃
29אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃
7וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃
10כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד׃
13והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃
23כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃
36וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה׃
17ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃
9ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃
10ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃
2כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃
12ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃
6ויאמר יהוה אל משה לאמר׃
7כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן׃
8ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו׃
16ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃
13והוא אשה בבתוליה יקח׃
31או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃
11ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃
12ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃