ויקרא 21:9
ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃
ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
13ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
14ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
29אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃
6קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃
7אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃
8וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃
8ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃
9ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃
10ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃
11ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃
12ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא׃
10והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃
11ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃
20ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער׃
21והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃
10ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃
11ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃
9ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃
13והוא אשה בבתוליה יקח׃
14אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃
15ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃
2כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃
3ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃
19ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃
20ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה׃
21ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה׃
16ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃
17ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃
11ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃
17ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃
16אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃
30לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו׃
8והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב׃
37כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה׃
14ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם׃
15ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃
20ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃
31לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם׃
17לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל׃
22ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו׃
13על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃
20ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן׃
41ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד׃
26כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃
9ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
11בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר׃
16והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃