ויקרא 20:11
ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃
ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃
13ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃
14ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם׃
15ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו׃
16ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם׃
17ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃
18ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם׃
19וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו׃
20ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃
21ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃
9כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃
10ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃
20ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן׃
21והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃
22כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃
30לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו׃
6איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה׃
7ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה׃
8ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃
9ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃
10ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃
11ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃
12ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא׃
15ומכה אביו ואמו מות יומת׃
10ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃
11ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃
20ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃
17ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
19ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃
20ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה׃
14ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא׃
15ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃
16ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא׃
17ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃
24והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃
25ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו׃
5והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו׃
19כל שכב עם בהמה מות יומת׃
17ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃
13ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃
18אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו׃
12מכה איש ומת מות יומת׃
4ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃
18ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב׃
22ארור שכב עם אחתו בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן׃
27ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃
22ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא׃
2ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃