ויקרא 21:6
קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃
קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃
8וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
16והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
17וידבר יהוה אל משה לאמר׃
4לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃
5לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃
21כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃
22לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃
23אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃
9ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
10וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
17לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם׃
18כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש׃
19וידבר יהוה אל משה לאמר׃
15ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃
16וידבר יהוה אל משה לאמר׃
32ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
2דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
6כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא׃
7לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו׃
8כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃
25ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
26וידבר יהוה אל משה לאמר׃
7והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃
9זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃
10בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך׃
29וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃
12ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃
26והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי׃
2דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃
33ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃
34ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃
7ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם׃
8ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח׃
6כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃
13ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו׃
16והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו׃
22והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר׃
23וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃
9והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃
9ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש׃
3והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃
10והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃
31ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃
37אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו׃
20וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם׃
31מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם׃
29כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא׃
23ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם׃