ויקרא 20:7
והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃
והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
25והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא׃
26והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי׃
8ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃
1¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃
3איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃
4אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃
44כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃
45כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃
8וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃
30את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃
31אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃
15כי אם היו קדשים בכל דרכיכם כאשר קדוש הוא אשר קרא אתכם׃
16כי על כן כתוב והייתם קדשים כי קדוש אני׃
29כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם׃
30ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃
7ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃
31ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
32ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
33המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
2את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃
19אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃
20ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃
1¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
3אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
2דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃
6והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃
29וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃
17על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃
9ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
37ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃
22וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה׃
10ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃
13קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם׃
6קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃
6ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל׃
10ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם׃
40למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃
41אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃
4את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם׃
5ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה׃
13ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃
2כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃
13את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃
23ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃
12והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃
34ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃
22והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃
6כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃