ויקרא 20:26
והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי׃
והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃
8ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃
2דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃
44כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃
45כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃
23ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃
24ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים׃
25והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא׃
2כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃
5ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ׃
6ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל׃
8וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃
15כי אם היו קדשים בכל דרכיכם כאשר קדוש הוא אשר קרא אתכם׃
16כי על כן כתוב והייתם קדשים כי קדוש אני׃
14והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים׃
31ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
32ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
33המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
1¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
3אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
10ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃
6כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃
2את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃
30את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃
29וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃
18ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו׃
19ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר׃
20ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃
17על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃
30ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃
22והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃
12והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃
31ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃
6קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃
9ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
7ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃
6קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃
26וידבר יהוה אל משה לאמר׃
13ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃
24אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם׃
31והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃
16ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה׃
23ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם׃
16וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃
2קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃
40למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃
8כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃
23אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃