משלי 30:7
שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃
שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃
9פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃
20אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃
21כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃
16ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר׃
6אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃
7מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
8מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃
4שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃
22הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃
13השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃
16ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות׃
16ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃
16אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃
15ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃
16מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃
32בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
5חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃
25מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃
9אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃
30ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃
20ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך׃
3ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי׃
4אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו׃
3שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃
14ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃
17אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃
19כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃
20הלא כתבתי לך שלשום במועצות ודעת׃
28גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃
11ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט׃
37העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני׃
4אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃
23כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃
13מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃
26ואמרת אליהם מפיל אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם׃
2ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃
20ועתה שמע נא אדני המלך תפל נא תחנתי לפניך ואל תשבני בית יהונתן הספר ולא אמות שם׃
31ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃
22ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃
2אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃
4הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃
18יסר יסרני יה ולמות לא נתנני׃
7הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃
2תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה׃
3אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃
32אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃
12מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו׃
2מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃