תהילים 126:6
הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו׃
הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4שובה יהוה את שבותנו כאפיקים בנגב׃
5הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃
36והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
7שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
6כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
11ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃
12התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃
12ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃
8הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃
9ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃
10ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה׃
11ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה׃
9על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל׃
16כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב׃
6בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃
12כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף׃
10והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם׃
10או אך למעננו מדבר אכן למעננו נכתב כי החרש יחרש אלי תקוה והדש ידוש אלי תקוה לקחת חלקו בתקוה׃
13הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה׃
3שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃
6עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה׃
20אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃
5הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃
10כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
29וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
6האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃
7לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃
14הזרע הוא זרע את הדבר׃
16יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ׃
38זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃
6בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
6הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה׃
19הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃
23והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
13זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה׃
8והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃
24הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו׃
4שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃
5והוא כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח׃
12זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃
18נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה׃
25וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃
11גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי׃
26ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃
3וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
5עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃