תהילים 127:2
שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא׃
שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ שיר המעלות לשלמה אם יהוה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם יהוה לא ישמר עיר שוא שקד שומר׃
12מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃
13אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃
9עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃
10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
33מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
21כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃
22כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃
23כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃
24אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃
25כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃
26כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃
15עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃
4אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃
3אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃
4אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃
26על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃
3הנה נחלת יהוה בנים שכר פרי הבטן׃
15בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃
16כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו׃
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
2יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך׃
24אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך׃
16כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה׃
20כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס׃
4אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃
13בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃
6טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
17שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃
23יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃
4אל תיגע להעשיר מבינתך חדל׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
5אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי יהוה יסמכני׃
18בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃
7כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
7דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃
3אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך׃
4הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל׃
7כי הנרדמים הם בלילה נרדמים והמשתכרים משתכרים בלילה׃
7שובי נפשי למנוחיכי כי יהוה גמל עליכי׃
1¶ הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃
10כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃
3מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃
27צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
13הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו׃
6יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה׃
19עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש׃
27אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃