תהילים 66:12
הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃
הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
9השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו׃
10כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף׃
11הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו׃
6הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו׃
15דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃
12נטית ימינך תבלעמו ארץ׃
13נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃
3אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו׃
4אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו׃
5אזי עבר על נפשנו המים הזידונים׃
6ברוך יהוה שלא נתננו טרף לשניהם׃
13אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי׃
11והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים׃
12ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה׃
8ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים׃
9ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש׃
19כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃
13מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃
17ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃
2כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃
19בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃
15אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃
7בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃
17כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם׃
16ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃
6ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃
23ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו׃
10הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים׃
15המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃
3הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה׃
16ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃
53וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃
20אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃
9גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה׃
13אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃
10נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃
7וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃
21ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃
22תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃
5בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃
13המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר׃
12באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו׃
16ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃
20ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה׃
45סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃
19כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃
20ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃
12בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃
15ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃
16כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃