איוב 36:16
ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃
ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃
18כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃
19היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃
15יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃
8ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם׃
20כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃
21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃
22במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃
7אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃
8ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
20ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃
19ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי׃
14מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃
16המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
36תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי׃
11ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת׃
36ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃
7לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃
12הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃
5אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃
13ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃
31כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃
11אמר יהוה אם לא שרותך לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב׃
26כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃
8ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃
17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃
2למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם׃
10ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃
13להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃
14אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר׃
18והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃
20ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך׃
27כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
6אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃
20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
15כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃
3מה יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת׃
15ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃
41וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃
21עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃
37תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃
23רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃
16עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃
17ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃
10על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃
6ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃
27אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃