תהילים 107:36
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
33ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
9כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃
4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
6ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃
7וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
41וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃
6אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
35כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃
15צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃
31כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃
5בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין׃
16הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃
11ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת׃
34והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃
35ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו׃
26להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
7לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃
8ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃
24וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃
21ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃
10חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים׃
16ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃
7עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים׃
13משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
14מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
6אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃
12כה אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו נוה רעים מרבצים צאן׃
10והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
15המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃
5שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
27כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
10ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃
11ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃
8ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם׃
26מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם׃
8להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו׃
9מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללו יה׃
9פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה׃
18אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים׃
36והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃
16ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃