איוב 39:6
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃
7ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃
8יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
17שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
33ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
36ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃
6כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה׃
39לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודור׃
26להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃
25תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃
11דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
6כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃
4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
5אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃
2ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים׃
5אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני׃
6ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃
11לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה׃
15עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
6אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃
43היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃
5כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן׃
20תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃
37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃
38עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃
24אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
15אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃
14כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃
8ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃
14כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃
15גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃
6הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃
10כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃
6ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃
19להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃
7אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
12ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃
6במחשכים הושיבני כמתי עולם׃
8קול יהוה יחיל מדבר יחיל יהוה מדבר קדש׃
9כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך׃