תהילים 68:6

תנ ך עברי מודרני

אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

אֲבִ֣י יְ֭תוֹמִים וְדַיַּ֣ן אַלְמָנ֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים בִּמְע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ׃

תעתיק

ʾăbî yətômîm wə-dayyān ʾalmānôt ʾĕlōhîm bi-məʿôn qādšô

פרטי דקדוק

• *ʾăbî*: masculine singular construct noun - 'father of'
• *yətômîm*: masculine plural noun - 'orphans'
• *wə-dayyān*: conjunction וְ (and) + masculine singular construct noun - 'and judge of'
• *ʾalmānôt*: feminine plural noun - 'widows'
• *ʾĕlōhîm*: masculine plural noun with singular meaning - 'God'
• *bi-məʿôn*: preposition בְּ (in) + masculine singular construct noun - 'in the dwelling of'
• *qādšô*: masculine singular noun with 3rd masculine singular possessive suffix - 'his holiness'

משמעויות מילים

• *ʾăbî*: father of/protector of
• *dayyān*: judge/defender/advocate
• *məʿôn*: dwelling/habitation/abode
• *qādšô*: his holiness/his holy place/his sanctuary

פסוקים מקושרים

• תה׳ 107:10 : 10 ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃
• תה׳ 113:9 : 9 מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללו יה׃
• תה׳ 107:34 : 34 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
• תה׳ 107:14 : 14 יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃
• תה׳ 146:7 : 7 עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים׃
• שמ״א 2:5 : 5 שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃
• תה׳ 69:33 : 33 כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃
• תה׳ 107:40-41 : 40 שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ 41 וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃
• יש׳ 61:1 : 1 ¶ רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח׃
• הוש׳ 2:3 : 3 פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃
• מל׳ 1:3 : 3 ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר׃
• מע״ש 12:6-9 : 6 ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃ 7 והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃ 8 ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃ 9 ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃ 10 ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃ 11 ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃ 12 הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃ 13 וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃ 14 ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃ 15 ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃ 16 ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃ 17 והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃ 18 הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃ 19 ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃ 20 ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃ 21 ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃ 22 ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃ 23 ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃ 24 ודבר אלהים הולך ורב׃ 25 וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃
• מע״ש 16:26 : 26 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃
• גל 4:27 : 27 כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃
• דב׳ 28:23-24 : 23 והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל׃ 24 יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך׃