ישעיהו 14:17

תנ ך עברי מודרני

שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 45:13 : 13 אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות׃
  • יואל 2:3 : 3 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃
  • צפ׳ 2:13-14 : 13 ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר׃ 14 ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה׃
  • דה״ב 28:8-9 : 8 וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון׃ 9 ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי אבותיכם על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע׃ 10 ועתה בני יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם׃ 11 ועתה שמעוני והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כי חרון אף יהוה עליכם׃ 12 ויקמו אנשים מראשי בני אפרים עזריהו בן יהוחנן ברכיהו בן משלמות ויחזקיהו בן שלם ועמשא בן חדלי על הבאים מן הצבא׃ 13 ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על חטאתינו ועל אשמתינו כי רבה אשמה לנו וחרון אף על ישראל׃ 14 ויעזב החלוץ את השביה ואת הבזה לפני השרים וכל הקהל׃ 15 ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשום וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון׃
  • עז׳ 1:2-4 : 2 כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה׃ 3 מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם׃ 4 וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם׃
  • יש׳ 13:19-22 : 19 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃ 20 לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם׃ 21 ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם׃ 22 וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃
  • יש׳ 58:6 : 6 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו׃
  • יש׳ 64:10 : 10 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃
  • יח׳ 6:14 : 14 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • 16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃

  • יש׳ 51:13-14
    2 פסוקים
    73%

    13ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק׃

    14מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃

  • 22והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃

  • 6אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

  • 14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

  • 20לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃

  • איוב 12:14-15
    2 פסוקים
    72%

    14הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃

    15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃

  • 24מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃

  • 6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃

  • 7לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃

  • 6הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃

  • יר׳ 2:14-15
    2 פסוקים
    71%

    14העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃

    15עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃

  • 28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

  • 34לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

  • 40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃

  • 34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

  • 17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃

  • 7עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים׃

  • 11תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃

  • יח׳ 19:7-8
    2 פסוקים
    70%

    7וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃

    8ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃

  • 19ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃

  • יר׳ 25:37-38
    2 פסוקים
    70%

    37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃

    38עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃

  • 9המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃

  • 10ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃

  • 26ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃

  • 9ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃

  • 16כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃

  • 13לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃

  • 8נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

  • 25הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות׃

  • 21הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃

  • 1¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃

  • 17אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים ואת ארצם׃

  • 14ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃

  • 22ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃

  • 8לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל׃

  • 15טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃

  • 11דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃

  • 12לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃

  • 19מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃

  • 15ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר כי אתו עשו לבית הכלא׃

  • 14וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃

  • 4טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו׃

  • 11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃

  • 14לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃