ישעיהו 14:17
שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃
שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
13ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק׃
14מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃
22והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃
6אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃
14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
20לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃
14הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃
15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃
24מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
7לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃
6הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃
14העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃
15עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
34לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃
7עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים׃
11תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃
7וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃
8ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃
19ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃
37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃
38עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃
9המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃
10ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃
26ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃
9ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃
16כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃
13לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃
8נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃
25הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות׃
21הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃
1¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃
17אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים ואת ארצם׃
14ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃
22ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃
8לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל׃
15טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃
11דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃
12לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃
19מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃
15ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר כי אתו עשו לבית הכלא׃
14וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃
4טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו׃
11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃
14לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃