איוב 12:24
מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃
מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃
15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃
16עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃
17מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃
18מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃
19מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃
20מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃
21שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃
22מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃
23משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃
25ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
23הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃
1¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃
16ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃
24ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃
25לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃
2גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃
12והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃
17שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃
11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃
7והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃
12יבצר רוח נגידים נורא למלכי ארץ׃
12הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃
28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
24ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃
12ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
4יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
12עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃
12מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃
5המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃
1¶ פלגי מים לב מלך ביד יהוה על כל אשר יחפץ יטנו׃
10יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים׃
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
12לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׃
12נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃
9והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃
16לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃
11דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃
13לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
24יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃
14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃
14ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
4ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃