אל הרומים 10:10
כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃
כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃
7או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃
8אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃
9כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃
11כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃
13כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
14ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃
17לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃
16כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃
17כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃
32הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃
18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
16המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃
11וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃
12לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃
11כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃
4כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃
22והיא צדקת אלהים באמונת ישוע המשיח אל כל ועל כל אשר האמינו בו כי אין הבדל׃
31ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃
11אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃
37כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
6כאשר האמין אברהם באלהים ותחשב לו לצדקה׃
26להראות את צדקתו בעת הזאת להיותו צדיק ומצדיק את בן אמונת ישוע׃
39אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃
24כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃
8כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם היתה זאת כי מתת אלהים היא׃
5אז לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אתנו כי אם מתוך חסדו על ידי טבילת התולדה השניה וחדוש רוח הקדש׃
10האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד׃
24ונצדקו חנם בחסדו על ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע׃
14כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו׃
3כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
10מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
10המאמין בבן האלהים יש לו העדות בנפשו ואשר לא יאמין לאלהים לכזב שמהו יען לא האמין בעדות אשר העיד האלהים על בנו׃
11מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃
21והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
30ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃
9ואם נתודה את חטאתינו נאמן הוא וצדיק לסלח לנו את חטאתינו ולטהרנו מכל עון׃
13ובהיות לנו הרוח ההוא של האמונה כדבר הכתוב האמנתי כי אדבר גם אנחנו נאמין ועל כן נדבר׃
13מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃
10כי אם נרצינו לאלהים במות בנו בהיותנו איבים אף כי נושע עתה בחייו אחרי אשר נרצינו׃
14אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃
1¶ אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃
37ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃
10ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃
5אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃
31פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃
1¶ אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃
25ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃
11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃