זכריה 6:4
ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני׃
ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃
5ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃
8ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים׃
9ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃
10ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃
11ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃
12ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃
13ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃
5ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ׃
6אשר בה הסוסים השחרים יצאים אל ארץ צפון והלבנים יצאו אל אחריהם והברדים יצאו אל ארץ התימן׃
7והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ׃
8ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל ארץ צפון הניחו את רוחי בארץ צפון׃
9ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
11ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃
12ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃
13ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃
14ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃
1¶ ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת׃
2במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים׃
3ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים׃
18ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות׃
19ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם׃
20ויראני יהוה ארבעה חרשים׃
5ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת׃
6ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ׃
10ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה׃
1¶ וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃
2ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃
20ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃
16קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני׃
2ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃
3והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃
13ויען אחד מן הזקנים ויאמר אלי אלה המלבשים בגדי לבן מי המה ומאין באו׃
14ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבסו את שמלתם וילבינום בדם השה׃
8ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃
16והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃
5ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה׃
6ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי׃
13והמלאך הששי תקע בשופר ואשמע קול אחד מארבע קרנות מזבח הזהב אשר לפני אלהים׃
16יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
1¶ וארא כאשר פתח השה אחד מן שבעה החתמות ואשמע אחת מארבע החיות מדברת כקול רעם לאמר בא וראה׃
6ויאמר אלי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם ויהוה אלהי הנביאים הקדשים שלח את מלאכו להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה׃
6כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃
13לאופנים להם קורא הגלגל באזני׃
6ולפני הכסא ים זכוכית כעין הקרח ובין הכסא וסביב לכסא ארבע חיות מלאות עינים מלפניהם ומאחריהם׃
4ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃
8ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני׃
7וכפתחו את החותם הרביעי ואשמע את החיה הרביעית אמרת בא וראה׃