זכריה 4:11
ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃
ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃
13ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃
14ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃
1¶ וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃
2ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃
3ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃
4ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃
5ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃
6ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃
4אלה הם שני הזיתים ושתי המנרות העמדים לפני אלהי הארץ׃
31ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו׃
32וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃
33שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃
34ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃
35וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה׃
36כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור׃
37ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה׃
17ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו׃
18וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃
19שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃
20ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃
21וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה׃
22כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור׃
9ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃
10ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃
11ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃
4ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני׃
10כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃
8הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו׃
9ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃
12ואפן לראות את הקול המדבר אלי ויהי בפנותי וארא שבע מנרות זהב׃
8ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
11ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה׃
1¶ ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃
2ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃
19ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם׃
16זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו׃
7ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול׃
2דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות׃
4וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה׃
37את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור׃
17וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃
20ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃
49ואת המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב׃
20אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל ארעא׃
6ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל׃
11רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא׃
14ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור׃
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
20ואת המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור׃