זכריה 4:1
¶ וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃
¶ וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃
3ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃
4ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃
5ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃
17ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון׃
18ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי׃
1¶ ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃
2ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃
3והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃
5ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת׃
6ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ׃
13חזה הוית בחזוי ראשי על משכבי ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת׃
9ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃
10ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃
11ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃
12ואפן לראות את הקול המדבר אלי ויהי בפנותי וארא שבע מנרות זהב׃
13ובתוך שבע המנרות דמות בן אדם לבוש מעיל וחגור אזור זהב על לבו׃
4ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני׃
26על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃
11ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃
12ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃
13ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃
1¶ וארא מלאך אחר אביר יורד מן השמים והוא עטה ענן ועל ראשו כמראה קשת הענן ופניו כשמש ורגליו כעמודי אש׃
2במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב׃
3ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער׃
10ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה׃
5ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃
1¶ ויהי אחר הדברים האלה וארא והנה פתח נפתח בשמים והקול הראשון אשר שמעתיו כקול שופר מדבר אלי אמר עלה הנה ואראך את אשר היה יהיה אחרי כן׃
1¶ וינתן לי קנה דומה למטה ויעמד המלאך ויאמר קום ומד את היכל יהוה ואת המזבח ואת המשתחוים בו׃
18ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני׃
1¶ ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃
2ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃
1¶ אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים אשר לו שלטן גדול והארץ האירה מכבדו׃
13ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃
4והנה שם כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה׃
9ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה׃
15ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר׃
13בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃
19ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם׃
4נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
5חלם חזית וידחלנני והרהרין על משכבי וחזוי ראשי יבהלנני׃
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
6ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי׃
8ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
24ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2ואראה והנה דמות כמראה אש ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה׃
16יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
10וחזוי ראשי על משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא׃