שמואל ב׳ 23:39
אוריה החתי כל שלשים ושבעה׃
אוריה החתי כל שלשים ושבעה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
39צלק העמוני נחרי הברתי נשא כלי יואב בן צרויה׃
40עירא היתרי גרב היתרי׃
41אוריה החתי זבד בן אחלי׃
6וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד׃
7ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃
8ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃
9וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו׃
10ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך׃
11ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה׃
12ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃
13ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד׃
14ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה׃
15ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃
16ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם׃
17ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃
18וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה׃
36יגאל בן נתן מצבה בני הגדי׃
37צלק העמני נחרי הבארתי נשאי כלי יואב בן צריה׃
38עירא היתרי גרב היתרי׃
23ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער׃
24ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃
25ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו׃
26ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃
28אנשי בית עזמות ארבעים ושנים׃
29אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה׃
9מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון׃
10ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה׃
23ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם׃
3וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי׃
24בני עזמות ארבעים ושנים׃
25בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה׃
27והימים אשר מלך על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש׃
24מלך תרצה אחד כל מלכים שלשים ואחד׃
29חלב בן בענה הנטפתי אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן׃
30בניהו פרעתני הדי מנחלי געש׃
31אבי עלבון הערבתי עזמות הברחמי׃
23וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃
32אנשי בית אל והעי מאה עשרים ושלשה׃
33אנשי נבו אחר חמשים ושנים׃
23מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד אל משמעתו׃
34ואחרי אחיתפל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב׃
7ובני בלע אצבון ועזי ועזיאל וירימות ועירי חמשה ראשי בית אבות גבורי חילים והתיחשם עשרים ושנים אלף ושלשים וארבעה׃
36בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה׃
3ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלתם לגברים שלשים ושמונה אלף׃
5אשר עשה דוד את הישר בעיני יהוה ולא סר מכל אשר צוהו כל ימי חייו רק בדבר אוריה החתי׃
17אטר חזקיה עזור׃
43הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה׃
11והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים׃
8ואלישמע ואלידע ואליפלט תשעה׃
60כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים׃