יחזקאל 21:11
ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃
ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
9בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃
10למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃
12זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃
13כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃
14ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃
15למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃
28ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃
29בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃
30השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃
31ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃
2וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני׃
3ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃
4יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃
5וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃
11כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך׃
24יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃
25שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃
5כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃
6חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃
26משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃
41אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃
8חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃
29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃
20דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה׃
23עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃
20וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו׃
21והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן׃
11ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו׃
21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃
35חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה׃
36חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו׃
20בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה׃
21ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב׃
17או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃
19הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃
13ולו הכין כלי מות חציו לדלקים יפעל׃
14חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃
21חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃
3פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו בגויתם׃
6וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃
6רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם׃
35מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃
10אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃
15היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃
43אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה׃
8כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות׃
10כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני׃
16ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃
15כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב׃