יחזקאל 7:23
עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃
עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
24והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃
25קפדה בא ובקשו שלום ואין׃
17כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃
21איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃
1¶ הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף׃
9בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃
10יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃
11הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃
20וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה׃
21ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה׃
22והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃
8גלעד קרית פעלי און עקבה מדם׃
2אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃
10בנה ציון בדמים וירושלם בעולה׃
12הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה׃
6לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃
7כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר׃
8להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃
9לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃
8כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃
2אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃
3על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃
12אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃
7כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה׃
6לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃
10כי מנאפים מלאה הארץ כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן׃
21הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃
6הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃
11החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃
9ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃
2ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃
3ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃
13והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃
7רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם׃
13מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃
14נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃
9אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃
16כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃
15רגליהם ימהרו לשפך דם׃
17כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃
5והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃
21כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה׃
12נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃
13והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃
2אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון׃
27שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃
7שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט׃
37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃
3כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה׃
17והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים׃