בראשית 9:14
והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃
והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃
9ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃
10ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃
11והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃
12ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃
13את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃
15וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃
16והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃
17ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃
28כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר׃
4כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃
9בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃
1¶ ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
9כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך׃
12ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃
17ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃
18והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך׃
10ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ׃
14ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן׃
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃
15וידבר אלהים אל נח לאמר׃
26ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃
17ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ׃
18ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים׃
19והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים׃
17זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
1¶ ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃
28באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃
17ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל׃
1¶ ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃
5והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל׃
10ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה׃
13ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃
9עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃
11אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃
8צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם׃
7וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו׃
44ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם׃
8ונח מצא חן בעיני יהוה׃
16ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג׃