אל העברים 4:12
כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃
כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃
17וקחו את כובע הישועה וחרב הרוח שהיא דבר האלהים׃
4כי כלי מלחמתנו אינם של הבשר כי אם חזקים הם לאלהים להרס מבצרים׃
5באשר הרסים אנחנו תחבלות וכל מרום המתנשא נגד דעת האלהים ושובים כל מזמה למשמעת המשיח׃
35וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃
12ואל מלאך קהל פרגמוס כתב כה אמר אשר לו חרב פיפיות החדה׃
11לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃
6רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם׃
15היה שקוד להתיצב נאמן לפני אלהים וכפעל אשר לא יבוש המחלק על נכון דבר האמת׃
12לכן בנו יאמץ המות ובכם החיים׃
18יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃
11ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃
10ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלהים׃
6אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃
9בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃
12להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃
17למען אשר יהיה איש האלהים תמים ומהיר לכל מעשה טוב׃
4יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃
12כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים עם המשלים בחשכת העולם הזה עם הרוחות הרעות אשר במרומים׃
5כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃
23חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃
20כי מלכות האלהים איננה בדבר שפתים כי אם בגבורה׃
2ואל תשתוו לעולם הזה כי אם התחלפו בהתחדש דעתכם למען תבחנו לדעת מה הוא רצון האלהים הטוב והחמד והשלם׃
7בדבר האמת ובגבורת אלהים בכלי נשק הצדקה מימין ומשמאל׃
2הכרז את הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל ארך רוח והוראה׃
5אשר יתנו חשבון לפני העתיד לשפט החיים והמתים׃
22כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא׃
35מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃
11דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃
8אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃
5כי יקדש בדבר אלהים ובתפלה׃
31מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃
2וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני׃
15ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת אף אלהי הצבאות׃
15ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃
1¶ על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃
16ויהי לו ביד ימינו שבעה כוכבים ומפיו יוצאת חרב פיפיות חדה ופניו כשמש המאיר בגבורתו׃
26למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃
3ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה׃
4מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃
20ואלהי השלום אשר בדם ברית עולם העלה מן המתים את רעה הצאן הגדול את ישוע אדנינו׃
29הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע׃
22והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃
5וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃
16אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃
7כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃
13ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על פי הרוח׃
2וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃
29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃