הושע 9:12

תנ ך עברי מודרני

כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • הוש׳ 7:13 : 13 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃
  • דב׳ 31:17 : 17 וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃
  • דב׳ 32:25 : 25 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃
  • שמ״א 28:15-16 : 15 ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאם גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה׃ 16 ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך׃
  • הוש׳ 9:16 : 16 הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃
  • הוש׳ 9:5-6 : 5 מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃ 6 כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃
  • הוש׳ 9:13 : 13 אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃
  • במ׳ 26:65 : 65 כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃
  • דב׳ 28:32 : 32 בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך׃
  • דב׳ 28:41-42 : 41 בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי׃ 42 כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃
  • מל״ב 17:18 : 18 ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו׃
  • מל״ב 17:23 : 23 עד אשר הסיר יהוה את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה׃
  • איוב 27:14 : 14 אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃
  • יר׳ 15:7 : 7 ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו׃
  • יר׳ 16:3-4 : 3 כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃ 4 ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃
  • איכה 2:20 : 20 ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃
  • שופ׳ 4:16 : 16 וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב לא נשאר עד אחד׃
  • שמ״א 16:14 : 14 ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • הוש׳ 9:13-14
    2 פסוקים
    84%

    13אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃

    14תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים׃

  • 11אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃

  • הוש׳ 9:16-17
    2 פסוקים
    82%

    16הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃

    17ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃

  • יר׳ 15:7-9
    3 פסוקים
    76%

    7ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו׃

    8עצמו לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות׃

    9אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה׃

  • 21ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם׃

  • 3כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃

  • 18וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם׃

  • 7ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית׃

  • 13חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃

  • 21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

  • הוש׳ 2:3-4
    2 פסוקים
    74%

    3פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃

    4ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃

  • 4ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה׃

  • יש׳ 51:18-19
    2 פסוקים
    73%

    18אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה׃

    19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃

  • 16קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃

  • 16תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃

  • 11עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃

  • 20כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃

  • 9נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃

  • 57ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃

  • 16והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃

  • 15התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך׃

  • 9האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃

  • 17מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו׃

  • 20ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃

  • 14ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃

  • 22תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם׃

  • 14וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃

  • 17ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃

  • 24וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃

  • 10ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃

  • 33ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים׃

  • 13אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃

  • 16הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

  • 16והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם׃

  • 19ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃

  • 22לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃

  • 21הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃

  • 41בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי׃

  • 9בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃

  • 22והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם את כל אשר הבאתי עליה׃

  • 8אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃

  • 12לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם׃

  • 9אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃