ישעיהו 24:20
נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃
נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃
18והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃
19רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃
21והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃
3הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃
4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃
5והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃
6על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃
7אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃
1¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃
8העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃
13על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃
14והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃
10נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃
11צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃
12נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃
13כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
14והשמים משו כספר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם׃
20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
2הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד׃
10לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
20וינס כל אי וההרים לא נמצאו׃
32כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ׃
5ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים׃
18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
25ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
18ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃
27יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃
21תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃
9התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
21כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה׃
17כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃
20שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃
6כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה׃
2הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃
7כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃
29ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃
12ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃
27ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃
11עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃
25והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים׃
16כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃
4ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃