ישעיהו 29:1
¶ הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו׃
¶ הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃
3וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃
6מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃
7והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה׃
1¶ משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃
18היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם׃
19אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים׃
1¶ הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃
1¶ הוי מראה ונגאלה העיר היונה׃
1¶ שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃
1¶ הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי נאם יהוה׃
11ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃
12הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה׃
28בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃
12ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃
12לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃
14כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃
34הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃
8כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃
7זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד׃
8חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו׃
5אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃
8ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם׃
1¶ ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃
4דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה׃
21ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללו יה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
2ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל׃
1¶ הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף׃
4כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה׃
12ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃
2עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃
1¶ ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
29השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל׃
17הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה׃
10יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃
1¶ ויאמר דויד זה הוא בית יהוה האלהים וזה מזבח לעלה לישראל׃
15יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃
5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃
2כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃
11ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃
15וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃
13על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃
10בנה ציון בדמים וירושלם בעולה׃
14רני בת ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם׃
3הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃