ישעיהו 29:2

תנ ך עברי מודרני

והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 5:25-30 : 25 על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 26 ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃ 27 אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃ 28 אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃ 29 שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃ 30 וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
  • יש׳ 10:5-6 : 5 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃ 6 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃
  • יש׳ 10:32 : 32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃
  • יש׳ 17:14 : 14 לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃
  • יש׳ 24:1-9 : 1 ¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ 2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ 4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ 5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ 6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ 7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ 8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ 9 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ 10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ 11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ 12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃
  • יש׳ 33:7-9 : 7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃ 8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃ 9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃
  • יש׳ 34:6 : 6 חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃
  • יש׳ 36:22 : 22 ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רב שקה׃
  • יש׳ 37:3 : 3 ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה׃
  • יר׳ 32:28-32 : 28 לכן כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל ולכדה׃ 29 ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃ 30 כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני מנערתיהם כי בני ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם נאם יהוה׃ 31 כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני׃ 32 על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם׃
  • יר׳ 39:4-5 : 4 ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה׃ 5 וירדפו חיל כשדים אחריהם וישגו את צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אתו ויעלהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃
  • איכה 2:5 : 5 היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה׃
  • יח׳ 22:31 : 31 ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃
  • יח׳ 24:3-9 : 3 ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים׃ 4 אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא׃ 5 מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה׃ 6 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃ 7 כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר׃ 8 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃ 9 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃ 10 הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃ 11 והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃ 12 תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃ 13 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃
  • יח׳ 39:17 : 17 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם׃
  • צפ׳ 1:7-8 : 7 הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו׃ 8 והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך ועל כל הלבשים מלבוש נכרי׃
  • התגל׳ 19:17-18 : 17 וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צפור כל כנף אשר תעוף במרום הרקיע באו והאספו על זבח האלהים הגדול׃ 18 ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גבורים ובשר סוסים ורכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים׃
  • יש׳ 3:26 : 26 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • 1¶ הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו׃

  • 3וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃

  • יש׳ 29:6-7
    2 פסוקים
    80%

    6מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃

    7והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה׃

  • 15וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃

  • יח׳ 27:30-32
    3 פסוקים
    68%

    30והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃

    31והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃

    32ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

  • יר׳ 10:18-19
    2 פסוקים
    68%

    18כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃

    19אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃

  • זכ׳ 12:2-3
    2 פסוקים
    68%

    2הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם׃

    3והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ׃

  • 18נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה׃

  • יש׳ 22:4-5
    2 פסוקים
    67%

    4על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃

    5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃

  • 24לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃

  • 1¶ שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

  • 8על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃

  • 26ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

  • 11ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃

  • 12ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃

  • 31על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃

  • 2חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

  • 9והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם׃

  • 13ונטיתי על ירושלם את קו שמרון ואת משקלת בית אחאב ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה׃

  • 12לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃

  • 12לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃

  • 11ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃

  • 27המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃

  • 20ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃

  • 13על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃

  • 11ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון׃

  • 39ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים׃

  • 9כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב׃

  • 8ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם׃

  • 12כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃

  • 14החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃

  • 30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃

  • 19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃

  • 19כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃

  • 8חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו׃

  • 10והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃

  • 19ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל׃

  • 18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃

  • 4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃

  • 5ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם׃

  • 31כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃

  • 15יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃

  • 17והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים׃

  • 17פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃