ישעיהו 40:15
הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃
הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה׃
17כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃
18ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃
12מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃
22הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃
23הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃
15כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃
25לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃
12הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון׃
13לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה׃
14את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃
28ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃
6עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃
26שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃
13הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו׃
27כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃
1¶ החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה׃
26ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃
5והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃
1¶ משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃
9כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ׃
22הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה׃
5ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון׃
11פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס׃
9אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃
35וכל דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃
16יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃
1¶ קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה׃
10כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃
15עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
1¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃
23משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃
4לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃
2השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו׃
3כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו׃
11נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים׃
15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃
43ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃
17הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃
10שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃
14הן אלה קצות דרכו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורתו מי יתבונן׃
10כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃
17העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃
5ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃
2הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃
42ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חוצות אריקם׃
12כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו׃
26זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
9ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃