ירמיהו 47:6
הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי׃
הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה׃
5באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי׃
9בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃
6על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם׃
7ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ׃
27ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה׃
11ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃
3ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃
4יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃
5וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃
8חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃
6ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃
11כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך׃
37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃
12כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃
7נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃
35כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃
3חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך׃
14החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃
36חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו׃
37חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו׃
2וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני׃
52ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃
28ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃
17או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃
13קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃
9משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש׃
10הרפו ודעו כי אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ׃
4ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃
3ונפשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי׃
30השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃
29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃
8והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה׃
46עד מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו אש חמתך׃
50פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם׃
6רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם׃
42והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃
31בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה׃
5כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃
3ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃
37והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃
8לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃
13כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃
3והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃
25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
30ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב׃
7חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים׃
1¶ החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה׃
20בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה׃
21עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃