ירמיהו 6:29
נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃
נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
30כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם׃
28כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃
18בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃
19לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם׃
20קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃
21וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃
22כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃
11והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃
12תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃
4הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
3מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃
17נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
18הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
7שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט׃
14נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
15הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
25ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃
19כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה׃
14הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃
27איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃
6כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃
7כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃
28שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃
20אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
6אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃
2ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃
4הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃
10עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃
11האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה׃
21מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃
9יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃
10מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל׃
13הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו׃
5גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו׃
22כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃
18גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ׃
6ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו׃
29הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם׃
23מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃
24לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃
4כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו׃
7לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי׃
6ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם׃
31והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃
3וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה׃
9בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו׃
31ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃
28ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃
19הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃