ירמיהו 8:7
גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה׃
גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים׃
3ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃
14כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃
15שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה׃
16דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃
17אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃
15ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃
16את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃
17והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃
18והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃
3גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך יהוה צבאות מלכי ואלהי׃
1¶ אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו׃
2לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃
16ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃
17ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃
18ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃
19ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃
12הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃
6הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה׃
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
8מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם׃
12כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃
33והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃
26המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃
27אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
8כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃
7נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃
8צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃
3על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃
11נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו׃
7ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃
14ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃
11יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה׃
12כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם׃
12והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃
9העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה התיו לאכלה׃
8הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו׃
11וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׃
4ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
19הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃
13לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃
11מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃
6כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים׃
21ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃
1¶ הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃
28ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי׃
9העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃
3גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃
12עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃