איוב 37:17
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
9מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃
10מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃
11אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃
14האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃
15התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃
16התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃
18תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃
24אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃
8בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים׃
21ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃
22מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃
55ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃
6כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃
6הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃
26יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃
7מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו׃
33הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃
34התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃
16הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃
17משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃
18ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃
9בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃
22הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃
37מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃
38בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃
17אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃
16לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
4מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃
29אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃
4איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃
17בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
18התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃
26המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃
1¶ ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃
27כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃
13לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
29והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃
28היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃
29מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃
21ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃
7נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃
33יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃
14הן אלה קצות דרכו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורתו מי יתבונן׃
2עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃
22תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃
6מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו׃
26הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃
29יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃
13לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃