איוב 8:10
הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃
הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃
8או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃
11היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃
23לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃
4כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃
12הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת׃
5הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃
6שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃
8הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃
9מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃
8כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃
9כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃
3ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃
17הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃
18כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃
17אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם׃
9כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃
10קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר׃
10כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃
16ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃
3ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃
4ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃
36מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃
17אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃
12מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
7שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן׃
9את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים׃
19הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃
20היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃
4את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך׃
3פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃
24הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃
25מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃
5מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה׃
16ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים׃
21אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך׃
12למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
4וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה׃
21הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃
15לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃
1¶ הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃
31ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃
6כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃
23תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃
33אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃
11מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃
29הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃
4מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃
13ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃