ויקרא 22:4

תנ ך עברי מודרני

איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • ויק׳ 11:39 : 39 וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃
  • ויק׳ 15:2-3 : 2 דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃ 3 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃
  • ויק׳ 15:13-16 : 13 וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃ 14 וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן׃ 15 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃ 16 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב׃
  • ויק׳ 21:1 : 1 ¶ ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃
  • ויק׳ 21:22 : 22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃
  • במ׳ 18:9 : 9 זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃
  • במ׳ 18:19 : 19 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃
  • במ׳ 19:11-16 : 11 הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים׃ 12 הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃ 13 כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃ 14 זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים׃ 15 וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא׃ 16 וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃
  • ויק׳ 13:2-3 : 2 אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים׃ 3 וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃
  • ויק׳ 13:44-46 : 44 איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃ 45 והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא׃ 46 כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׃
  • ויק׳ 14:1-9 : 1 ¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 2 זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן׃ 3 ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע׃ 4 וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃ 5 וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים׃ 6 את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים׃ 7 והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה׃ 8 וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים׃ 9 והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר׃ 10 וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן׃ 11 והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 12 ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה׃ 13 ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא׃ 14 ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 15 ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית׃ 16 וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה׃ 17 ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם׃ 18 והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה׃ 19 ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה׃ 20 והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר׃ 21 ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן׃ 22 ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה׃ 23 והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה׃ 24 ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה׃ 25 ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 26 ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית׃ 27 והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה׃ 28 ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם׃ 29 והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה׃ 30 ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו׃ 31 את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה׃ 32 זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו׃
  • ויק׳ 2:3 : 3 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃
  • ויק׳ 2:10 : 10 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃
  • ויק׳ 6:25-29 : 25 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא׃ 26 הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃ 27 כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש׃ 28 וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים׃ 29 כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא׃
  • ויק׳ 11:24-28 : 24 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 25 וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 26 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ 27 וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 28 והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • ויק׳ 22:5-7
    3 פסוקים
    85%

    5או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃

    6נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃

    7ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃

  • ויק׳ 22:2-3
    2 פסוקים
    83%

    2דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃

    3אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃

  • במ׳ 19:13-14
    2 פסוקים
    82%

    13כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃

    14זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים׃

  • במ׳ 19:11
    81%

    11הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים׃

  • ויק׳ 15:2-8
    7 פסוקים
    80%

    2דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃

    3וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃

    4כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא׃

    5ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

    6והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

    7והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

    8וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

  • ויק׳ 21:1
    80%

    1¶ ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃

  • ויק׳ 21:16-18
    3 פסוקים
    80%

    16וידבר יהוה אל משה לאמר׃

    17דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃

    18כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃

  • ויק׳ 7:19-21
    3 פסוקים
    80%

    19והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃

    20והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

    21ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

  • ויק׳ 15:10-11
    2 פסוקים
    79%

    10וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

    11וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

  • במ׳ 5:2
    79%

    2צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃

  • במ׳ 19:22
    79%

    22וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב׃

  • ויק׳ 15:27
    79%

    27וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

  • במ׳ 19:16
    78%

    16וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃

  • ויק׳ 21:21
    78%

    21כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃

  • ויק׳ 21:11
    78%

    11ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃

  • ויק׳ 15:31-32
    2 פסוקים
    77%

    31והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃

    32זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃

  • ויק׳ 17:15
    77%

    15וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃

  • ויק׳ 6:18
    77%

    18כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש׃

  • ויק׳ 11:24-25
    2 פסוקים
    77%

    24ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃

    25וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃

  • במ׳ 19:20
    76%

    20ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא׃

  • ויק׳ 21:23
    76%

    23אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃

  • ויק׳ 15:22
    76%

    22וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

  • ויק׳ 5:2-3
    2 פסוקים
    76%

    2או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם׃

    3או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם׃

  • ויק׳ 11:40
    76%

    40והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃

  • ויק׳ 15:16
    76%

    16ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב׃

  • ויק׳ 11:32
    76%

    32וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃

  • ויק׳ 6:27
    76%

    27כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש׃

  • ויק׳ 11:28
    76%

    28והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃

  • יח׳ 44:25
    75%

    25ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש יטמאו׃

  • ויק׳ 15:13
    75%

    13וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃

  • ויק׳ 13:14
    75%

    14וביום הראות בו בשר חי יטמא׃

  • במ׳ 9:10
    75%

    10דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃