ויקרא 22:7
ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃
5או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃
6נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
8נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
22לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃
23אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃
39וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃
40והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃
18ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃
19והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃
20והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
21ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
22וידבר יהוה אל משה לאמר׃
15וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃
16ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו׃
11והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה׃
33ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃
34ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃
26ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו׃
24ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃
25וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃
28והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃
10בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך׃
26הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃
27כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש׃
7וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב׃
8והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב׃
30ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
7ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃
8ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
8וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃
6כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃
22וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב׃
14ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
16והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
47להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃
27וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
47והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו׃
20והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר׃
7והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
11הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים׃
12הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃
15ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃
16ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃
10וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
24וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃
25כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃
34מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃
18כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש׃