לוקס 20:14

תנ ך עברי מודרני

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

Ἰδόντες δὲ αὐτὸν οἱ γεωργοὶ, διελογίζοντο πρὸς ἑαυτούς, λέγοντες, Οὗτός ἐστιν ὁ κληρονόμος: δεῦτε, ἀποκτείνωμεν αὐτόν, ἵνα ἡμῶν γένηται ἡ κληρονομία.

תעתיק

Idontes de him the geōrgoi, dielogizonto pros heautous, legontes, This estin the klēronomos: deute, let us apokteinōmen him, that of us genētai the klēronomia.

פרטי דקדוק

• *Idontes*: aorist active participle, nominative, plural - having seen
• *de*: postpositive conjunction - but/and
• *geōrgoi*: nominative, masculine, plural - farmers
• *dielogizonto*: imperfect middle, 3rd plural - they were reasoning
• *pros heautous*: preposition + accusative reflexive pronoun - with themselves
• *legontes*: present active participle, nominative, plural - saying
• *estin*: present active, 3rd singular - is
• *klēronomos*: nominative, masculine, singular - heir
• *deute*: adverb/interjection - come
• *apokteinōmen*: aorist active subjunctive, 1st plural - let us kill
• *genētai*: aorist middle subjunctive, 3rd singular - might become
• *klēronomia*: nominative, feminine, singular - inheritance

משמעויות מילים

• *Idontes*: having seen/when they saw
• *geōrgoi*: farmers/vinedressers/husbandmen
• *dielogizonto*: they were reasoning/discussing/plotting
• *pros heautous*: with themselves/among themselves
• *klēronomos*: heir/inheritor
• *deute*: come/come now/come here
• *apokteinōmen*: let us kill/we should kill
• *genētai*: might become/may become
• *klēronomia*: inheritance/possession/property

פסוקים מקושרים

• רומ 8:17 : 17 ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃
• עבר 1:2 : 2 אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃
• בר׳ 37:18-20 : 18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ 19 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃ 20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃
• תה׳ 2:1-6 : 1 ¶ למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ 2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ 3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ 4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃ 5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃ 6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃
• תה׳ 2:8 : 8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃
• תה׳ 89:27 : 27 אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃
• מתי 2:2-9 : 2 איה מלך היהודים הנולד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו׃ 3 ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו׃ 4 ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וידרש מאתם לאמר איפה יולד המשיח׃ 5 ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא׃ 6 ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל׃ 7 אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר אתם לדעת עת הראות הכוכב׃ 8 וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני׃ 9 ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח דרך לפניהם עד באו אל מקום אשר שם הילד ויעמד ממעל לו׃ 10 ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד׃ 11 ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפל על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר׃ 12 ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם׃ 13 הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ 14 ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ 15 ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃ 16 וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים׃
• מתי 16:7 : 7 ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃
• מתי 21:25 : 25 טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃
• מתי 27:21-25 : 21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃ 22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃ 23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃ 24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃ 25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃
• לוק 19:47 : 47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃
• לוק 20:5 : 5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
• לוק 20:19 : 19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃
• לוק 22:2 : 2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
• יוח 11:47-50 : 47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ 48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ 49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ 50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃
• מע״ש 2:23 : 23 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃
• מע״ש 3:15 : 15 ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו׃