מתי 16:5
וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃
וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃
14וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃
15ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
16ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃
17וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃
18עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
19כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
6ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
7ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃
8וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃
9העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃
10ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃
11איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
12אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
22ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃
23ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃
24ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃
25וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃
52כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
53ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃
33ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
35ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃
36שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃
16ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
17ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
44והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
45ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃
4ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
22ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃
35ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃
36ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃
10אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
22ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃
1¶ ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃
12ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃
13ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
34ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
15ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃
23וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃
20ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃
31ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
32וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃
33ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃
13ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃
13ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃
31טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃
38ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃
20ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃
17ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃
47ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃