מתי 25:11
ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
2חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃
3הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃
4והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
5וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
6ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
7אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
8ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
9ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
10ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
24ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃
25והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃
26אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃
12ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
13לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
35מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃
36ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃
37אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃
19ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
20ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃
50בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
42לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃
43ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃
44לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃
40לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃
7והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃
20ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃
21ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃
45והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃
46בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃
8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
10ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
12ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
13ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
44וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃
24ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃
35לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃
36פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃
20]12-02[׃
48ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃
30ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
23ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃
17וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃
22ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃
21לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃