מתי 27:45
ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
32המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃
33ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
34ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
35ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃
44ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
45ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃
46ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃
46וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃
47ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃
25ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
26ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
27ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
37וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃
38ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
39וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃
24והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃
43בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃
44וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃
50וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃
51והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃
1¶ למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃
2אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃
21ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך׃
22ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃
15שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
9והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃
54ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃
4היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃
5יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃
12לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃
12וארא בפתחו את החותם הששי והנה רעש גדול היה ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
5ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃
29ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
40ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃
14יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃
16העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃
14ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃
3כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם׃
38ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
6והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון׃
10כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃
9יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
20השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
20הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃
27עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃