מתי 4:3
ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם׃
ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃
2וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃
3ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃
4ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃
5ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃
6ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃
7ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃
8ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃
9ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃
10כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃
4ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃
5וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת בית המקדש׃
6ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃
7ויאמר אליו ישוע ועוד כתוב לא תנסה את יהוה אלהיך׃
8ויוסף השטן וישאהו אל הר גבה מאד ויראהו את כל ממלכות תבל וכבודן׃
9ויאמר אליו את כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי׃
10ויאמר אליו ישוע סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד׃
11וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו׃
1¶ אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן׃
2ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃
12ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃
13וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃
11ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
12ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃
13ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
3ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃
9ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃
40ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃
23ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃
3ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃
31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
13אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃
14כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃
17והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
33ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃
3ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃
1¶ ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃
4ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
31אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃
32ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃
33כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
11ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃
3את לחם חקנו תן לנו יום יום׃
41שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃
16לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃
31טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃
28ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃
1¶ והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃