תהילים 44:15
כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃
כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃
14תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃
6אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃
7כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃
16מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃
19אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃
29ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃
26יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃
7לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך׃
8יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך׃
16מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה׃
17יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃
24והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם׃
25נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו׃
51בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃
14יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃
15ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃
11מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
16פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃
11ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃
6ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים׃
7מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה׃
3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
14הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃
4היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃
25ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃
16בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃
6נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃
9אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃
24למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃
4יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי׃
8ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃
18יבשו רדפי ואל אבשה אני יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם׃
15אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃
40ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃
24למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃
8כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃
54למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃
7ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש׃
14ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃
6והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
7ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
45סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃
26וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך׃
9כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃
45הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה׃
4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃
2יבשו ויחפרו מבקשי נפשי יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃
13יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃