תהילים 74:6
ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃
8אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃
5יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃
19וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית׃
3כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃
4בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃
11ויתנו לחרשים ולבנים לקנות אבני מחצב ועצים למחברות ולקרות את הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה׃
19ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
5כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃
14ושבר את המצבות ויכרת את האשרים וימלא את מקומם עצמות אדם׃
7וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש׃
2חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם׃
5עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃
5כי לא יבינו אל פעלת יהוה ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם׃
40פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃
12ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃
13כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃
18ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
3ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא׃
9ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃
4וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על פני הקברים הזבחים להם׃
22קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים׃
10לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃
6לחרשים ולבנים ולגדרים ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את הבית׃
12למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃
13יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃
7זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד׃
8ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃
12ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃
11בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃
6בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃
6כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃
1¶ וככלות כל זאת יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את הבמות ואת המזבחת מכל יהודה ובנימן ובאפרים ומנשה עד לכלה וישובו כל בני ישראל איש לאחזתו לעריהם׃
11כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃
4ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם׃
6כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון׃
16שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
16כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃
23איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃
14ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך׃
4עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
18אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
3ויסר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים׃
18הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
11כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה׃
7והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו׃
40והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃
45ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃
15היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃