תהילים 74:7
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃
6ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
1¶ מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃
3הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃
4שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃
6ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן׃
7זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד׃
7כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃
11בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃
38עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו׃
39ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי׃
18למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך׃
19וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית׃
34וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו׃
8קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃
7גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלהי ישראל׃
5עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃
20וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה׃
21ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה׃
22והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃
18מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃
18אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
10ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך׃
8בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי׃
20ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים׃
19ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
10האשימם אלהים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך׃
5כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃
24שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃
30כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאום יהוה שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו׃
11ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את יהוה׃
7בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם׃
8ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃
24והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃
4אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד׃
8וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר׃
18ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
16שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
3ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא׃
12ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃
7כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים׃
20אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃
9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃
4ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל׃
66תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
7ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר׃
11כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃
39נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו׃