צפניה 2:9

תנ ך עברי מודרני

לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • דב׳ 29:23 : 23 גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃
  • יש׳ 11:14 : 14 ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם׃
  • יש׳ 15:1-9 : 1 ¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃ 2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃ 3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃ 4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃ 5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃ 6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃ 7 על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃ 8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃ 9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃
  • יש׳ 49:18 : 18 שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה׃
  • יר׳ 46:18 : 18 חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׃
  • יר׳ 48:1-49:6 : 1 ¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ 2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ 3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ 4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ 5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ 6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ 7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ 8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ 9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ 10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ 11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ 12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ 13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ 14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ 15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ 16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ 17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ 18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ 19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ 20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ 21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ 22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ 23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ 24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ 25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ 26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ 27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ 28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ 29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ 30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ 31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ 32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ 33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ 34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ 35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ 36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ 37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ 38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ 39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ 40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ 41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ 42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ 43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ 44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ 45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ 46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ 47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ 1 ¶ לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב׃ 2 לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה׃ 3 הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃ 4 מה תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃ 5 הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד׃ 6 ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה׃
  • יר׳ 49:18 : 18 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃
  • יר׳ 50:40 : 40 כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃
  • יח׳ 25:1-9 : 1 ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם׃ 3 ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה׃ 4 לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך׃ 5 ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה׃ 6 כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל׃ 7 לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה׃ 8 כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃ 9 לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃ 10 לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים׃ 11 ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃ 12 כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃ 13 לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃ 14 ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃ 15 כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם׃ 16 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים׃ 17 ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם׃
  • יואל 3:19-20 : 19 מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם׃ 20 ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃
  • עמ׳ 1:13-2:3 : 13 כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם׃ 14 והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה׃ 15 והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה׃ 1 ¶ כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃ 2 ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃ 3 והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃
  • מיכ׳ 5:7-8 : 7 והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם׃ 8 והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃
  • צפ׳ 2:7 : 7 והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם׃
  • צפ׳ 2:14 : 14 ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה׃
  • צפ׳ 3:13 : 13 שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד׃
  • רומ 14:11 : 11 כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃
  • יש׳ 25:10 : 10 כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃
  • יש׳ 34:9-9 : 9 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃ 10 לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃ 11 וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׃ 12 חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס׃ 13 ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃
  • יש׳ 13:19-20 : 19 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃ 20 לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם׃
  • בר׳ 19:24-25 : 24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃ 25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃
  • במ׳ 14:21 : 21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • 8שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃

  • 10זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃

  • עמ׳ 2:1-3
    3 פסוקים
    78%

    1¶ כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃

    2ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃

    3והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃

  • יר׳ 48:15-16
    2 פסוקים
    78%

    15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

    16קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

  • יר׳ 49:1-2
    2 פסוקים
    78%

    1¶ לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב׃

    2לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה׃

  • יר׳ 48:1-4
    4 פסוקים
    77%

    1¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

    2אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

    3קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

    4נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃

  • יר׳ 48:42-43
    2 פסוקים
    77%

    42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃

    43פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃

  • 18כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃

  • יח׳ 25:8-11
    4 פסוקים
    76%

    8כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃

    9לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃

    10לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים׃

    11ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃

  • יר׳ 48:8-9
    2 פסוקים
    76%

    8ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

    9תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

  • יש׳ 16:13-14
    2 פסוקים
    75%

    13זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃

    14ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃

  • 40כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃

  • 20הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃

  • יר׳ 48:46-47
    2 פסוקים
    75%

    46אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃

    47ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃

  • יר׳ 48:24-26
    3 פסוקים
    75%

    24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

    25נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

    26השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃

  • 10כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃

  • יר׳ 48:38-39
    2 פסוקים
    74%

    38על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃

    39איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃

  • 6ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה׃

  • 9ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה׃

  • 29אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃

  • 23גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃

  • עמ׳ 1:13-14
    2 פסוקים
    73%

    13כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם׃

    14והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה׃

  • 4יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ׃

  • 13ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

  • 4כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם׃

  • 8מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי׃

  • 2והיה כעוף נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃

  • 9מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת אתרועע׃

  • 5ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה׃

  • 34מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃

  • 9כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃

  • 21את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃