דברי הימים א׳ 6:49

תנ ך עברי מודרני

ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטרת לכל מלאכת קדש הקדשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלהים׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיִּתְּנ֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם אֶת־הֶעָרִ֖ים וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽם׃

תעתיק

wa-yittnû bənê-Yiśrāʾēl la-ləwiyyîm ʾet-he-ʿārîm wə-ʾet-migrəšêhem

פרטי דקדוק

• *wa*: consecutive conjunction - and
• *yittnû*: verb, qal imperfect, 3rd masculine plural - they gave
• *bənê*: noun, masculine plural construct - sons of
• *Yiśrāʾēl*: proper noun, masculine singular
• *la*-*ləwiyyîm*: preposition with definite article with noun, masculine plural - to the Levites
• *ʾet*: direct object marker
• *he*-*ʿārîm*: definite article with noun, feminine plural - the cities
• *wə*: conjunction - and
• *migrəšêhem*: noun, masculine plural construct with 3rd masculine plural suffix - their pasture lands

משמעויות מילים

• *bənê*: sons of/descendants of
• *ʿārîm*: cities/towns
• *migrəšêhem*: pasture lands/open lands/suburbs

פסוקים מקושרים

• שמ׳ 30:1-7 : 1 ¶ ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃ 2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃ 3 וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃ 4 ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃ 5 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃ 6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃ 7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃
• שמ׳ 27:1-8 : 1 ¶ ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו׃ 2 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת׃ 3 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת׃ 4 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו׃ 5 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח׃ 6 ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת׃ 7 והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו׃ 8 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו׃
• שמ׳ 30:10-16 : 10 וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃ 11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 12 כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃ 13 זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃ 14 כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃ 15 העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃ 16 ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃
• ויק׳ 4:20 : 20 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם׃
• ויק׳ 8:1-9 : 1 ¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 2 קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות׃ 3 ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד׃ 4 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד׃ 5 ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות׃ 6 ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים׃ 7 ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו׃ 8 וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים׃ 9 וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה׃ 10 ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם׃
• ויק׳ 21:1-9 : 1 ¶ ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃ 2 כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃ 3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃ 4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃ 5 לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃ 6 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃ 7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃ 8 וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃ 9 ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃ 10 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃ 11 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃ 12 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃ 13 והוא אשה בבתוליה יקח׃ 14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃ 15 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃ 16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 17 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ 18 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃ 19 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃ 20 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃ 21 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ 22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃
• במ׳ 15:25 : 25 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃
• במ׳ 16:16-17:13 : 16 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃ 17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃ 18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃ 19 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה׃ 20 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃ 22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף׃ 23 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 24 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם׃ 25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃ 26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃ 27 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃ 28 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי׃ 29 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃ 30 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה׃ 31 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃ 32 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃ 33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃ 34 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ׃ 35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃ 36 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 37 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו׃ 38 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃ 39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃ 40 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו׃ 41 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה׃ 42 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃ 43 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד׃ 44 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃ 46 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃ 47 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם׃ 48 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃ 49 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃ 50 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ 1 ¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 2 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃ 3 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃ 4 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃ 5 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃ 6 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃ 7 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃ 8 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃ 9 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ 10 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃ 11 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ 12 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃ 13 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃
• דב׳ 18:1-8 : 1 ¶ לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃ 2 ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו׃ 3 וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃ 4 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו׃ 5 כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים׃ 6 וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה׃ 7 ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃ 8 חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות׃
• דב׳ 34:5 : 5 וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה׃
• יהוש׳ 1:1 : 1 ¶ ויהי אחרי מות משה עבד יהוה ויאמר יהוה אל יהושע בן נון משרת משה לאמר׃
• איוב 33:24 : 24 ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃
• עבר 7:11-14 : 11 על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן׃ 12 כי בהשתנות הכהנה מן הצרך שתשתנה גם התורה׃ 13 כי אשר מדבר בו כזאת הוא משבט אחר אשר מעולם לא שרת איש ממנו את המזבח׃ 14 כי גלוי לכל אשר אדנינו זרח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה׃
• ויק׳ 1:5 : 5 ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד׃
• ויק׳ 1:7-9 : 7 ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש׃ 8 וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח׃ 9 וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה׃
• שמ׳ 29:33 : 33 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃
• שמ׳ 29:36-37 : 36 ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃ 37 שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש׃